מבצע סבתא

09-07-2013

לפני כמה שנים הבנתי, שאנו, הנכדים לבית משפחת יתח, לא ממש מכירים את החיים שהיו לסבא וסבתא שלנו. היה לי חשש שרובנו גם לא יודעים להכין את המטעמים של סבתי, ובכל פעם במפגשים משפחתיים, היה שלב (בטח זה קורה בהרבה משפחות) בו התחילו כל הדודים והדודות לספר סיפורים נוסטלגיים על ילדותם בחיפה של פעם.

grandma_1

סבתי עברה חיים לא פשוטים כלל. סבי עלה לארץ מסוריה רכוב על חמור, וסבתי הגיעה במונית בדרך רצופת סכנות מלבנון.
עם המחשבות המציקות הללו, החלטתי לעשות מעשה ולכתוב ספר מתכונים, אך ככל שעברו הימים ראיתי שזה לא מספיק לכתוב רק את המתכונים. ואנו לא ממש מכירים את החיים שלהם כדי להבין מאיפה באו הרעיונות למתכונים הללו. שאיפתי היתה לשזור בספר סיפורים על חייה של סבתוש.
grandma_2
המבצע התחיל בכל פעם שסבתי הגיעה לביתה של אמא, מדי פעם בסופי שבוע, וכך התחלתי בראיונות ובתחקירים: שתספר לי על חייה, על ילדותה, על מה שהיא זוכרת מילדותו של סבי ז"ל (נפטר לפני שנים רבות). כך, לאט לאט אספתי חומרים, והכל קרה בקצב מאוד איטי. כשאין דד ליין ואין מי שעומד על הראש הדברים נעשים בעצלתיים, אצלי לפחות. במיוחד שלצד כל אלו יש משפחה לגדל, לארוז דירה, לעבור דירה להתאקלם ללדת וחוזר חלילה, אך בכל פעם שסבתי התאשפזה בבית חולים עם עניין בריאותי כזה או אחר, התמלאתי בחששות שמא משהו יקרה לה והיא לא תספיק לקבל ממני את הספר המוכן, ובכל פעם זו היתה הסיבה לדרבן אותי להתקדם בכתיבה.
grandma_3
לאחר איסוף כל החומרים רציתי להתחיל את כתיבת הסיפור, וראיתי שמה שיש לי הוא למעשה "רשימת המכולת" בסיפורים שלה (נסעתי, הלכתי, אכלתי, הכנתי), ואת אלו צריך להפוך לסיפורים מעניינים. אך איך עושים זאת? ניסיתי ולא יצא מעניין, לא הצליח להיות מרתק שמעודד קריאה. ואין דברים שקורים סתם, ופתאום נתקלתי בקורס "כתיבת סיפורי חיים". וכך, כדי לכתוב כמו שצריך, יצאתי לקורס שנתי באוניברסיטת תל אביב, במטרה ללמוד לכתוב את סיפורה של סבתי, שיהיה מעניין וקריא, כמו שצריך להיות, כדי שהדור שלנו, הנכדים, יכיר את הסיפורים המשפחתיים.
grandma_4 grandma_5
המשכתי לאסוף חומרים, ביקשתי תמונות מכל המשפחה, איתרתי פרטים חסרים והסיפורים החלו לקרום עוד וגידים.
לאחר שהיה לי כבר את רוב המידע החלטתי לחלק את ספר לשלושה חלקים: סיפורי החיים של סבתא שסודרו באופן כרונולוגי, מתכונים שסודרו על פי חגים, ולבסוף – תרופות סבתא.
בינתיים בניתי גריד לעיצוב של סיפור, החלטתי על גודל שיהיה חסכוני בדפוס (יצא בהוצאת המשפחה) – גודל של ריבוע 22/22 ס"מ כשהספר סגור – הגוונים שנבחרו עמדו על גוני חום עתיק עם בז', סקלת צבעים עם ניחוח של פעם, וטקסטורה של טפט ישן בכל העמודים.
עימוד שכלל תכנון של עיצוב מספרי העמוד אזכור השנים לצורך התמצאות כרונולוגית, סריקת תמונות רבות ושמירה על האותנטיות הצבעונית והמסגרת המאפיינת את התמונות הישנות לצד תיקון פגמים קלים בתמונות קרועות. בחירה של פונט שעוצב שנים האחרונות המתבסס על הגרפיקות של שנות ה-40-50 של מדינת ישראל, וכותרת בגוון חום שנדגם מצבעי התמונה. לצד כל עמוד שילבתי את הסיפור שלי בתוך תהליך הכתיבה בכתב יד הלקוח מתוך יומן אישי שלי להכנת הספר.
בתחילת הספר, בגלל הסתעפות האילן המשפחתי, הוספתי גם אילן יוחסין. היה חשוב לעשות זאת מכיוון שכל פעם כשהתחילו לספר את הסיפורים, אף אחד לא ממש ידע איך הדוד זה שייך למשפחה או איך האחר בכלל קשור (ומסתבר שחוץ מסבתי אף אחד לא ממש ידע מי התחתן עם מי, התגרש, ילד עוד ילדים והתחתן עם הבת החורגת של אחיו).
לבסוף, לאחר שלוש שנים של איסוף חומר, קורס כתיבה, סריקה של עשרות אולי מאות תמונות, הכנת מתכונים וצילומם (זה היה לפני הקורס צילום אצל דנה ישראלי אחרת התמונות היום יוצאות הרבה יותר טוב…), עיצוב והגהות רבות.והספר נולד, ספר בן 110 עמודים מלא בנוסטלגיה משפחתית השזורים ברגעי הקמתה של מדינת ישראל לצד סיפורים המתארים את הווית של החיים בחיפה, תמונות של בני משפחה, מקומות, ופריטים המכניסים את הקורא לתוך חייה המרתקים של סבתי ולצד המתכונים שהם חלק מהיישות הקולינרית שלנו היום.הספר חולק בעת מסיבת הבריתה של בתם של מושיקו ואורטל (בן דודתי היקר) לכל המשפחה. רגעי החלוקה היו ממש מרגשים, כשהסברתי ותיארתי את העשייה היית ממש חנוקה מהתרגשות . אבל היתה תחושה של סיום פרוייקט חשוב למשפחה.
grandma_6
כל ספר עטפתי בצלופן עם סרטים בחום ותכלת, ואליו צורפה סימנייה ממוגנטת עטופה בבד. הגשתי את התינוק שלקח לו כל כך הרבה שנים עד שיצא, וסבתי האהובה התרגשה מאוד.
התגובות היו מרגשות ומדהימות. הדודות התרגשו, סבתא התמלאה גאווה.ובשתי תגובות שקיבלתי מהמשפחה לאחר קבלת הספר אני חייבת לשתף:
1. בת דודי סיפרה לי שהיא התיישבה לקרוא את הספר לעומקו, לקחה את הספר עימה וקראה אותו בחזרה מהעבודה באוטובוס הביתה. היא ספרה לי שמרוב התרגשות לקרוא את סיפור על אביה, פשוט מצאה עצמה יושבת ובוכה בזמן הנסיעה עד שאנשים ממש הביטו בה בפליאה מהולה בדאגה…
2. בת דוד אחרת שלי, שבספר נכתב סיפור ארוך על אביה שנעדר במלחמת יום הכיפורים. "זו הפעם הראשונה שאני שומעת את הסיפור הזה", היא אמרה לי.
היה פרויקט מרגש, מספק ומדהים.
grandma_7
תודה לך סבתוש!

נשים, עסק, התמודדיות

03-07-2013

תגיות: , ,

לפני כמה שנים, החלטתי: "אני פותחת לי סטודיו לעיצוב גרפי," ומלאת אנרגיות רעיונות, מחשבות, תשוקה והתרגשות, יצאתי למשימה. לאחר זמן קצר מאוד, הבנתי שזה לא בדיוק מה שחשבתי, שיש פה הרבה מרכיבים איתם עלי להתמודד בהסתכלות לאחור על תחילת הדרך הבנתי שמה שאז עוד לא היה לי ברור כי חשוב שתהיה מישהיא שתלווה אותי, שתקל עלי את ההתמודדות, איתה אוכל להתייעץ ובעיקר שתמקד אותי פעם אחרי פעם..

שתי נשים ליווי אותי השנה, עינת דורון ומיה לנדאו.

women_3 

לקראת יום האישה הבינלאומי ראיינתי את עינת דורון.

עינת, היא יזמת ברמ"ח עבריה, היא הקימה עסק משגשג בנגב: היא מנחה קבוצות נשים ליזמות עסקית, מלווה, ומייעצת  לנשים בתחום היזמות, לעסק קוראים: נשים יוזמות בנגב, היא אמא לארבעה: בת מתבגרת, ושלושה בנים. סיפור הגעת הילדים של עינת ובן זוגה לחיים, לעולם הוא סיפור מופלא ומרתק שמלמד בראש ובראשונה על יזמות.

(ואני ממליצה למי שלא מכיר להכנס לקישור ולצפות בו….)

מה זאת אומרת להיות יזמת??

- לא לקבל את המציאות כפי שהיא ולפעול לשינוי המציאות.

- להיות בפעולה כל הזמן, לקבל הרבה החלטות ולהבין כי כל החלטה משמעותה גם ויתור.

- וזה מה שעינת עשתה בחייה ומסייעת לנשים להגשים בחייהן.

women_4

אז הנה הראיון שלי עם עינת דורון:

את פועלת רק עם נשים, למה בעצם?

המעבר לנגב היווה הארה עבורי בו הבנתי שקיים צורך אדיר ביצירת פלטפורמות חדשות ליזמות. אחת מהן היא בנושא המגדרי. הרגשתי מחוברת לקידום נשים, היה לי ברור שעד היום לא מספיק מומש הפוטציאל האדיר הטמון בכוחות היצירה הנשיים. כל מי שיסתובב בכל רחבי הנגב מאזור ערד ועד אילת יפגוש נשים מדהימות ומעוררות השראה ואין לזה מספיק ביטוי בעסקים ולי היה ברור שאפשר לנצל כוחות אלו לטובת פיתוח כלכלי נשי.

 

women_2לא ידעתי לאן זה יוביל, אבל כמו שאומרים במדבר, ברגע שהדרך ברורה תגיע למקום הנכון.

כמובן שחשוב לא פחות היא השקעת זמן בפיתוח כושר הייצור שלנו כבעלות עסק כלומר בנו עצמנו: לימודים, כושר גופני, תזונה נכונה, מנוחה ועוד….

 

המלצה שלי: צרי הרגלים קבועים בתוך לוח הזמן שלך. מצאי זמן קבוע לבנייה ועידכון של תוכנית העבודה שלך וזכרי תמיד ללנעוץ זמן ביומן שלך לפעולות מהנות עבורך.

דבר נוסף שקשה מאוד לנשים הוא בקשת עזרה, בעלי עסקים פחות יהססו מלבקש עזרה או להפעיל קשרים חברים ואחרים לטובת העסק שלהן. לנשים קשה יותר לעשות כן, הן מרגישות שסיוע בבנית קשרים או שימוש בקשרין עצמם הוא בבחינת ניצול..

המלצה שלי: הכיני "שמש" על נייר בגדול a3 ציירי עיגול במרכז ובתוכו כיתבי את שם העסק מתחי קווים ממנו החוצה על כל קו כתבי שמות של אנשים שאת מכירה ואפשר לפנות אליהם, ולעניין אותם במוצר שלך.

 

women_1

 באיזו סיטואציות /מצבים את מתמודדות כשאת מלווה בעלות עסקים ובמה הן  שונות מגברים?

הליווי שלי את הנשים הוא רחב ואינו מתמצה רק בליווי עסקי: כשאני מלווה מישהי והיא עוברת שינוי גדול בחייה מחוץ לעסק למשל: גרושין, אי אפשר להשאיר את הקשיים הרגשיים שהיא עוברת בצד במנותק מהעסק. לא ניתן להפריד בין הדברים, אי אפשר להתיחס רק לעניין העסקי.

קושי במיקוד: לנשים קשה להתמקד מתוך רוחב גדול ומגוון של יכולות ותחומים וקשה להן מאוד ולהגיד: "זה העסק שלי, וזו הצורה בה אני פועלת". ופה אני מכוונת אותן.

 

תמיכה מבית: נשים שיש להן רעיון עסקי ואין תמיכה מהבית, ובעבודה שלי הרעיון הוא לתווך בין החלומות של האישה ולתת לה אפשרות שהיא תחבר אותו לעולם שלה, נשים שרוצות להקים עסק ואין להן תמיכה מהבית הסיכויים להצליח נמוכים מאוד. אישה צריכה לדאוג לכך שיש לה תמיכה בבית, מבן הזוג וגם מהילדים, למצוא את הדרך לערב את הילדים והבעל ביצירתיות ובחווית של הקמת העסק לדאוג שהם ירגישו שותפים להצלחה שלה הם ירגישו חלק מזה והיא תרגיש שיש לה מקום שמקבל אותה.

המלצה שלי: ריתמי את משפחה והבעל לעשייה העסקית שלה, שתפי, ספרי הם ירגישו חלק מההצלחה שלך יהיו גאים בך.

 

ומה הכי חשוב בעינייך?

הדבר הכי משמעותי בעיניי הוא: לחיות את החלום, שאלי את עצמך: מה את עושה מעולה? כדי שהעסק ישב על היכולות וזה ייתן את ייחוד. תהיי ממוקדת, מיקוד של הגדרה ברורה של המוצר והשירות, הגדרה של היעד החלום יהיה הדלק שיניע אותך בעשייה העסקית…

אז בואו נחלום את החלום.

 

נהנית מהקריאה? אפשר להשאיר לייק בקופסא.

עם מה את מתמודדת כבעלת עסק? אפשר להגיב אצל עינת ב דף "נשים יוזמות בנגב"

 

 



 

Newsletter Powered By : XYZScripts.com