לרגל יום האהבה.. מה אומר לנו הלב?,

21-07-2013

התחלתי במבחן, שאלתי את יאיר בני בן ה-5: "מה זה?" כשאני מצביעה על אייקון של לב, והוא אמר לי: "לב", הסתקרנתי, היה נראה לי שזה מוקדם שהוא כבר יכיר את סימן זה:  "ומאיפה אתה יודע?," הקשתי את השאלה, והרי הוא רק בן 5  נדב חברו אמר לי, "כן, כי כך נראה הלב שלנו בתוך הגוף",  איזה מתוקים, מרוב התרגשות בכלל לא תיקנתי אותו.. ונזכרתי שכילדה במשך זמן רב גם אני הייתי בטוחה שכך נראה הלב שלנו… והמשכתי את המבחן ושאלתי את ינון בן השנתיים וחצי: "ינוני, מה זה?", ניסיתי אותו,  "לפ" הוא אמר לי.., האמת, ממש הופתעתי ממנו, וזה פשוט מדהים איך כבר מגיל מאוד צעיר האייקונים הצורניים כל כך מוטמעים בנו והם מוכרים בכל העולם ללא קשר מקום גיאוגרפי  גיל או דת.

lev

סימול הלב, הוא אייקון, איקון הוא סימן מתומצת זכיר וברור, הייצוג הגרפי שלו כפי שאנו מכירים כיום כבר במאה ה-3000 לפני הספירה נראה כך בדיוק. התשוקה, המוסר, האהבה כל אלו הם התווספו סביב משמעותו של האיקון בשלב מאוחר יותר. לפני שנים גם האמינו כי מקומו של השכל האינטלקטואלי נמצא בלב, ומכאן מיקומה של הנשמה..

love

בכל מבט אליו נפנה נראה צלמיות (איקונים), במיוחד בעולם הממוחשב, כל סימן המהווה צלמית, אייקון המייצג דבר מה: שירותים, מסומלים על ידי דמויות גבר ואישה, מעלית:  סימן של ריבוע ובתוכו דמויות, או חניה: צורה של ח' עם האות p בפנים. וכך כמובן של תמרורי דרכים, דגלים, סמלי דתות ועוד… האיקונים בעולם דיגיטלי נפוצים יותר – מכתב או שטרודל סימן לאימייל, או f לפייסבוק, ועוד המון דוגמאות.. ההשרשה של האייקון היא כל כך מוטמעת בנו, עד שאנו רק מעיפים מבט ומבינים, ללא מילים, מהו ומה משמעותו. 

lev_2

האייקונים הם סמלים מוסכמים המוכרים בכל העולם, בכל מקום אליו נגיע סימן השירותים החניה, והלב יהיו באותה הצורה. האייקונים סובבים אותנו והם סמלים ברורים מייצגים שכבר טבועים ומטמעים בנו.

וכך גם סימולו של האייקון של הלב, מאיפה הוא בא?, הדעות חלוקות אך הקשר שלו לצורת ליבו של האדם קלוש, חלק מהחוקרים אומרים שליבה של הפרה היה דומה יותר לייצוגו של האייקון המוכר לנו כל כך.. (בימי העבר מבנה ליבה  היה מוכר יותר לאדם מאשר ליבו של האדם.)

ptitim

כבר במאה ה 12-13 הלב התקשר עם סימולי אהבה, וביטויים רומנטיים בציורים שונים, ובתפיסת האהבה וכבר אז החלו להצבע באדום כחיזוק לביטויי החיבה זה אל זו. הצבע האדום והקשר של יום הוולנטיין כמו מסמל בין היתר אהבה תשוקה ומעורר רגשות  רבים. ובמאה ה 16-17 המבנה וההכרות של האייקון של הלב התחזק והפך מוכר לאחר שהפך להיות במערכת הקלפים כפי שאנו מכירים היום, והוא מהווה קלף חזק.

lev_3

והצבע בהקשרים שונים מקבל משמעויות שונות, בהקשר פוליטי האדום מסמל דווקא יותר את התנועות הסוציאליסטיות, בסמל של קוקה קולה הוא מסמל מצד אחד את התשוקה לשתות את המשקה ומצד שונה פונה אל קהל צעיר, ותוסס, אנרגתי תזזתיות והתלהבות. במסעדות יש שימוש רב בצבע האדום כי גם אוכל הוא מאוד רגשי, והוא צבע המסמל תאווה, תאבון, והוא מצוי בלוגויים רבים של מסעדות, ארומה, מקדונלד ועוד..  הוא נמצא במקומות בהם הוא נותן הרגשה של" אכול מהר", "ופנה את מקומך לסועד הבא" ,הוא לא צבע נינוח אך הוא צבע המגרה את התאבון.

love_5לא סתם הצבע האדום מתחבר לרגשות כל כך עזים של תשוקה מבחינה פיזית הוא גורם לרגשות וללחץ דם מואץ, ומעלה את הדופק.  גם בפרסום משתמשים בצבע זה כבר אם רוצים להניע אותנו לפעולה, קדימה,  "לחץ

כאן " ו"הצטרף העכשו" עבור לדף ההזמנה, בגלל שהוא מושך תשומת לב רואים אותו בכל מקום והוא בולט מאוד. זהו צבע המסמל גם תעוזה, מלחמה ודם.

love-blog

שימוש של הצבע האדום במשמעות של הזהות החזותית שנבנה לעסק משפיע מאוד על התת מודע של הצופה, ההשפעה היא השפעה תרבותית פסיכולוגית, ויש למצוא את האיזון בין השימוש באדום למה שרוצים לשדר כבעלי עסק. אם את מטפלת ממש לא כדאי שהאדום כצבע אנרגטי חזק יהיה משמעותי בזהות שלך, אבל את בעלת מסעדה, אדום זה צבע שמעורר תאבון, לכן כדאי שתהיה לו נוכחות בזהות החזותית..

love_3

ובחזרה לוולנטיין דיי, אז תלכו ותתאהבו, כי מחר הוא יום שבו האדום מסמל את האהבה, התשוקה, הרומנטיקה, והקשר.

פשוט להתאהב מחדש.

הירשמו לבלוג , וקבלו למייל  את ארבעה קבצי ברכה אלו בפורמט המתאים להדפסה במדפסת ביתית, תוכלו לכתוב ברכה מפנקת, ופשוט לזכור יום נעים זה…love_8בפינטרסט בלוח שלי - נעצתי מלא לבבות מלאים, שמנמנים, וכמובן אדומים. אתם מוזמנים להיכנס לראות ולעקוב אחריי..

ושם תפגשו מלא מהלבבות האדומים על הלוח מיוחד שאיגדתי בו תמונות מפינטרסרט ותתמלאו אהבה.


pinterst

 

שיהיה יום אהבה אוהב…

טלי.

 

 

 

 

 

יום העצמאות הפרטי שלי.

10-07-2013

רציתי חשבתי, התכוונתי, חלמתי, הזיתי, וממש ממש השתוקקתי.
אבל, פחדתי, פחדתי, או מדוייק יותר נכון, רעדתי.  או כמו ששמעתי איזו סטנדאפיסטית אומרת: "הביציות שלי שיקשקו".
האמנתי שזו הדרך, שזה השלב הבא, אבל מתי מתי, הוא אמור לקרות?,כל פעם שעלה הרעיון לצאת לעצמאות המחשבות התחילו (ואצלי הן נצבעו בוורוד בייבי נאיבי…) החלומות, התהיות והאופריה על הסטודיו, על הלקוחות שעומדים בתור, והכסף שמתדפק בכניסה לבנק… ותוך ריחוף קל שיתפתי את בעלי היקר, ציון, שיחיה, בכל הגיגיי, מחשבותיי וחלומותיי, והוא התעניין, העמיק ושאל שאלה תמימה כמו: "ואיך נשלם את הגן של שירה?" ופתאום הורוד כבר לא ממש היה ורוד,  והמחשבה התפוצצה לה כמו בלון שעף לכל כיוון ובסוף נחת מדובלל על הקרקע נטול אוויר…
חולמת בורוד
יש לנו משכנתא, שלושה ילדים (אז היו שלושה) לא גומרים את החודש..
אך אני מעיזה לחשוב על עסק עצמאי? אני? אעזוב משרה בטוחה? משכורת טובה? ואפתח עסק שיקח זמן עד שהוא יניב רווחים, אם בכלל.ועברה שנה, ועוד שנה…אז מה, חיים רק פעם אחת!
מידי פעם המחשבת ביצבצה לה מחדש, אם אני לא אגשים את החלום עכשו, אימתי?
בפנסיה? כשאהיה כבר בלי שיניים בפה? ובכל זאת הזמן עבר.. ועוד פעם התרחקה המחשבה שוב גם התעופפה לה לשמיים כמו כדור פורח מתרחק נהיה קטן ומטושטש.
אבל לא הפסקתי לחלום.
lady_2
ופריצת הדרך היתה עם המעבר למגורים בבסיס רמון, הבנתי שזו ההזדמנות שלי, פה אני עושה מעשה, כאן אני מתחילה. בכל הכח, משקיעה את כל הזמן, ותוך כמה חודשים שיהיו לי מלא, מלא מלא לקוחות, ואני בכלל לא ארגיש שהייתי אי פעם שכירה… (המחשבה הוורודה דיברה איתי).וכך היה, עברנו דירה, ופתחתי עסק, אך את כל השינויים הקשים לאדם חוויתי באותה השנה.
עזבתי עבודה, עברנו דירה, ובנוסף גם החלטנו שזה הזמן להוסיף עוד ילד למשפחה, ילדתי. עם תינוק בין שלושה שבועות עברנו עוד דירה… (שתי דירות בפחות משנה) ותוך כדי גם ניסיתי להקים עסק. אני והוורודים שלי, בטוחה שהכל אפשרי יחד.
lady_3
השנה הראשונה בעסק היתה לא פשוטה רגשית, מעשית, וברור גם כלכלית, אמנם בניתי תיק עבודות, עיצבתי לעצמי לוגו, ידעתי מה אני רוצה לומר.. אבל.. הלקוחות לא הגיעו, פשוט העדיפו לא להפגש:
"עכשו אנחנו לא צריכים",
יש לנו כבר מעצב",
בדיוק עכשו סיימנו פרייקט גדול",
בקיצור: Don’t call us we call you.
זה לא היה פשוט.
היו רגעים משפילים,
היו רגעים לא נעימים.
היו רגעים מעליבים.
אבל…יצאתי מחוזקת.
בדרך פגשתי אנשים שליוו, כיוונו ועזרו לי. (ראו פוסט קודם)
lady_4
וזה אחד הטיפים החשובים למי שרוצה לצאת לדרך עצמאית. לא לוותר על יועץ, (יועצות במקרה שלי) משהו שמכוון, מדריך, מחדד, ועוזר להתמקד ולעסוק במטרה אל העסק שלך.
ועברה שנה, ונקבעו עוד פגישות, והתקיימו עוד שיתופי פעולה, ועוד החלטות נלקחו.
ועברה עוד שנה.
בינתיים כבר התחלתי לעבוד, לאט לאט יש פרוייקטים מעניינים,
אני כותבת בלוג… בימים אלו אני מתחילה להעביר סדנא חדשה, ובקרוב הבלוג עם העיצוב החדש יעלה לאוויר וגם האתר שלי כבר ממש מתקדם.
וכן, כל שלב הוא שלב מלמד, מכוון ומזקק את המהות של העסק.
ובכל שלב (כמו שהקלישאות אומרות)
לכל ירידה יש עלייה.
לכל קושי יש פתרון.
בכל התמודדות יש חשיבה עם צעד קדימה.
והכי חשוב: לא לשקוע, לא לצלול, מאוד קל כבעלת עסק לשבור את הכלים
אבל תמיד אפשר יהיה לחזור להיות שכירה, תנסי עוד קצת אל תוותרי.
וזה יקרה!
אז לכל העצמאיות, לכל המתלבטות, לכולן. צאו לעצמאות, האמינו בעצמכן.
כן, אנחנו יכולות!
לקחת אוויר לנשום עמוק ולצאת לדרך חדשה.
ובתוך יום העצמאות של מדינת ישראל מתחברת גם לעצמאות שלי הפרטית,
ואני מזמינה אתכן לקחת את תמונת הנושא שהכנתי ובגאווה גדולה לשים אותה על הדף העסקי שלכן.
lady_5
ולהדהד בראש חוצות:
אני עצמאית!
Newsletter Powered By : XYZScripts.com